מה זה הליך גילוי מסמכים ?

תצהיר גילוי מסמכים ?

בתקנות סדר הדין האזרחי בנוסח החדש (תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018), נקבע שהתובע והנתבע ימסרו אחד לשני תצהיר גילוי מסמכים שיכלול את פירוט כל המסמכים שיש בידי התובע, או הנתבע.

לדוגמא– חוזים, דוא"ל, הודעות וואטס אפ, הקלטות, פרוטוקולים, צילומים, נסחי טאבו אם מדובר בתביעת נדל"ן, נסחי רשם חברות ככל ורלבנטי וכו'

בנוסף, התקנות קובעות שהתובע והנתבע יאפשרו אחד לשני לעיין במסמכים שפורטו בתצהיר גילוי המסמכים וכן להעתיק אותם.

מהי מטרת הליך גילוי מסמכים ?

בהתאם לתקנות החדשות, נקבע שהליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיס לקיום הליך שיפוטי ראוי והוגן.

האם יש חובה למסור לצד השני את העתקי כל המסמכים ?

כן, אלא אם התובע, או הנתבע טוען שלא ניתן למסור את אחד המסמכים בשל העובדה שהם חסויים, במקרה כזה, בית המשפט הוא זה שיכריע בטענה, לאחר שיעיין במסמך.

מה קורה אם אחד הצדדים לא מוסר את העתקי המסמכים המפורטים בתצהיר, או מוסר רק את חלקם, או שלא מגיש תצהיר גילוי מסמכים ?

במקרה כזה, יש להגיש בקשה לבית משפט למתן צו גילוי מסמכים, כן ניתן לבקש שבית המשפט יחייב את הצד שלא הגיש תצהיר גילוי מסמכים, ו/או לא מסר את העתקי המסמכים המפורטים בתצהיר בהוצאות וכן ניתן לבקש למחוק את כתב הטענות של הצד השני (כתב תביעה, או כתב הגנה). תקנות סדר הדין האזרחי קובעות שבמקרה כזה, בית המשפט יכול לחייב את הצד שלא מסר את המסמכים, או שמסר את חלקם, או שלא הגיש תצהיר גילוי מסמכים בהוצאות, ובמקרים מיוחדים גם למחוק את כתב הטענות שלו (כתב תביעה, או כתב הגנה).