הסכם חיים משותפים – מה חשוב להסדיר בין ידועים בציבור?

בני זוג שמנהלים חיים משותפים ללא נישואין עלולים לגלות דווקא בעת פרידה, או פטירה של אחד מהם שקיימת ביניהם מחלוקת מהותית בשאלה בסיסית: מה שייך למי? למי שייך הבית, הכספים ויתר הנכסים של בני הזוג?

הדבר משמעותי במיוחד כאשר אחד מבני הזוג מגיע לקשר עם דירה, עסק, חסכונות, או נכסים שצבר קודם לכן, כאשר במהלך הקשר נרכשת דירה בישראל או בחו"ל, כאשר אחד מבני הזוג משתתף בתשלום משכנתה על נכס הרשום על שם האחר, או מששיקע כספים בשיפוץ הבית של בן הזוג, או כאשר מדובר בפרק ב' ולכל אחד מבני הזוג ילדים ורכוש משלו.

מהו הסכם חיים משותפים?

הסכם חיים משותפים הוא הסכם משפטי מחייב שנערך בדרך כלל בין בני זוג שאינם נשואים ומבקשים להסדיר את היחסים הרכושיים והכלכליים ביניהם.

ההסכם יכול לקבוע, בין היתר, את הרכוש שיישאר בבעלות נפרדת, הרכוש שיהיה משותף לבני הזוג, כיצד יתנהלו ההוצאות במהלך הקשר, מה יהיה דינם של נכסים שיירכשו בעתיד במשותף או לחוד, כיצד יתייחסו הצדדים לתשלומי משכנתה ומה יקרה לרכוש במקרה של פרידה.

אצל ידועים בציבור קיימת חשיבות מיוחדת להסדרה חוזית, משום שהפסיקה עשויה, בהתאם לנסיבות, להכיר בשיתוף בנכסים מכוח מערכת החיים המשותפת וכוונת הצדדים, גם אם הצדדים לא התכוונו שיהיה שיתוף ברכוש.

המשמעות היא שלא תמיד ניתן להסתפק בשאלה על שם מי רשום הנכס וחשוב להסדיר את חלוקת הרכוש וההפרדה הרכושית באופן מפורש בהסכם חיים משותפים.

האם עצם החיים המשותפים הופכים כל רכוש למשותף?

לא.

עצם קיומה של זוגיות אינו הופך באופן אוטומטי את כלל הרכוש של בני הזוג לרכוש משותף. שאלת השיתוף אצל ידועים בציבור נבחנת בהתאם לנסיבות הספציפיות של מערכת היחסים בין בני הזוג, בין היתר נבחן אופי מערכת היחסים וההתנהלות הכלכלית והרכושית של הצדדים.

ככלל, ביחס לנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים עשויה להתעורר טענה לשיתוף מכוח חזקת השיתוף, אם מתקיימים התנאים שנקבעו בפסיקה.

גם ביחס לנכס שהיה בבעלות אחד מבני הזוג עוד קודם לקשר, או התקבל בירושה, או במתנה, עשויה במקרים המתאימים להתעורר מחלוקת אם ההתנהלות לאורך השנים מצביעה על כוונה לשתף בו את בן הזוג האחר.

זו בדיוק אחת הסיבות לכך שהסכם חיים משותפים צריך להיות מפורט ככל הניתן, תוך פירוט הרכוש של כל צד בעת החתימה על הסכם החיים המשותפים והתייחסות לרכוש שיירכש לאחר החתימה על הסכם החיים המשותפים ולא להסתפק במשפט כללי שלפיו "כל צד יישאר עם רכושו".

יש לי דירה לפני הזוגיות-האם כדאי להתייחס אליה במפורש?

בהחלט.

דירת מגורים היא אחד הנושאים החשובים ביותר להסדרה בהסכם.

לדוגמא במקרה בו אחד מבני הזוג רכש דירה שנים לפני תחילת הקשר. לאחר מספר שנים בני הזוג עוברים להתגורר בה יחד. בן הזוג האחר משתתף בתשלומי המשכנתה, מממן חלק משיפוץ משמעותי של הדירה, משתתף בהוצאות תחזוקת הדירה ובני הזוג מתייחסים לדירה במשך שנים כאל בית המשפחה.

אם הקשר מסתיים, עלולה להתעורר מחלוקת בשאלה האם ההתנהלות יצרה זכויות כלשהן בנכס לבן הזוג שהדירה אינה רשומה על שמו, למרות שהרישום רשום רק על אחד מבני הזוג.

לכן כדאי שההסכם לא רק יציין שהדירה היא רכוש נפרד, אלא יתייחס גם למה שיקרה בהמשך: האם מגורים בדירה יוצרים זכויות לצד שאינו רשום כבעל זכויות בדירה? מה משמעות השתתפות בהוצאות? מי משלם את המשכנתה? מה דינם של כספים שיושקעו בשיפוץ? ומה קורה במקרה של פרידה?

ככל שהמנגנון ברור ומפורט יותר, קטן הצורך לנסות לשחזר שנים לאחר מכן למה הצדדים התכוונו.

מה קורה כאשר בן זוג משתתף בתשלום המשכנתה של האחר?

זו שאלה שמומלץ להסדיר באופן מפורש בהסכם החיים המשותפים.

תשלום משכנתה אינו זהה בהכרח לתשלום הוצאות מחיה שוטפות. משכנתה עשויה להקטין חוב הקשור לנכס ולתרום לאורך זמן להגדלת ההון של בעליו.

לכן ניתן לקבוע בהסכם, בהתאם לרצון הצדדים, כי השתתפות בן הזוג בתשלום המשכנתה אינה מקנה לו זכויות בנכס, לחלופין, ניתן לקבוע מנגנון של החזר כספים לבן הזוג שמשתתף בתשלום המשכנתה, במקרים אחרים בני הזוג דווקא מבקשים לקבוע שהשתתפות מסוימת תקנה זכויות בנכס.

אין מנגנון אחד שמתאים לכל הזוגות ויש להתאים הסכם חיים משותפים לנסיבות הספציפיות של כל זוג. החשוב הוא שההסכם ישקף את ההסכמה האמיתית ולא ישאיר את הנושא לפרשנות בדיעבד.

מה לגבי דירה שנרכשת במהלך החיים המשותפים?

כאשר בני הזוג רוכשים נכס יחד, רצוי שההסכם יתייחס גם לרכישה של נכס משותף ולרישום הזכויות שלו.

לדוגמה, בני זוג יכולים לרכוש דירה כאשר אחד מהם משקיע 800,000 ש"ח מהון עצמי שצבר לפני הקשר והשני משקיע 200,000 ש"ח, ואילו יתרת התמורה ממומנת במשכנתה משותפת.

במצב כזה חשוב להחליט מראש האם למרות ההשקעה השונה הדירה תהיה בבעלות שווה ותירשם בחלקים שווים בטאבו, או ברמ"י, או בחברה המשכנת, או האם שיעורי הבעלות יהיו בהתאם להשקעה, או האם במקרה של מכירה יוחזר תחילה לכל צד ההון העצמי שהביא ורק היתרה תחולק.

אם הנושא אינו מוסדר באופן מפורש, הפרידה עלולה ליצור מחלוקת כספית משמעותית מאוד.

האם אפשר לקבוע הפרדה רכושית מלאה?

בני הזוג יכולים להסדיר בהסכם הפרדה רכושית בהתאם לרצונם ובכפוף לדין.

אפשר, למשל, לקבוע שנכסים שהיו לכל צד לפני הקשר וכן נכסים מסוימים שייצברו לאחריו, יישארו בבעלותו הנפרדת.

עם זאת, הסכם טוב צריך להתייחס גם להתנהלות בפועל.

אם ההסכם קובע הפרדה מוחלטת של הנכסים, אבל במשך שנים הצדדים מערבבים כספים, רוכשים נכסים יחד, מעבירים סכומים משמעותיים זה לזה ומתנהלים באופן שאינו תואם את ההסכם, הדבר עלול ליצור מחלוקות עובדתיות ומשפטיות בעתיד.

לכן חשוב לא רק לחתום על הסכם, אלא גם להבין כיצד הוא אמור לעבוד בחיי היום יום ולתת לכך התייחסות בהסכם.

מה קורה עם עסק, חברה, או מניות של אחד מבני הזוג?

כאשר אחד מבני הזוג הוא בעל חברה, עסק, מניות או פעילות מקצועית עצמאית, כדאי לתת לכך התייחסות מיוחדת בהסכם ולהתייחס לכל עסק, או חברה באופן פרטני.

ניתן להסדיר לא רק את הבעלות הקיימת, אלא גם שאלות עתידיות הנוגעות לעליית ערך, דיבידנדים, משיכות בעלים, אקזיט, השקעות עתידיות, מוניטין, תדמית, קניין רוחני, הנפקה אפשרית בבורסה והתחייבויות הקשורות לעסק.

לדוגמה, אדם יכול להחזיק חברה שהקים לפני תחילת הזוגיות. במשך עשר שנות החיים המשותפים החברה מתפתחת באופן משמעותי והשווי שלה עולה. בהיעדר הסדרה ברורה עלולה להתעורר מחלוקת בשאלה האם ובאיזו מידה קיימת לבן הזוג השני זכויות ביחס לערך החברה או העסק שנצבר בתקופת הקשר.

כאשר מדובר בנכס עסקי משמעותי, רצוי לא להשאיר את הנושא לסעיף כללי בלבד.

האם הסכם חיים משותפים חייב לקבל אישור של בית המשפט?

ביחס לידועים בציבור, אין ככלל חובה לקבל אישור של בית המשפט לענייני משפחה כדי שהסכם חיים משותפים בכתב וחתום יהיה תקף.

עם זאת, ניתן להגיש הסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה. סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה מאפשר לבית המשפט לאשר הסכם בעניין המצוי בסמכותו גם כאשר לא תלויה ועומדת תביעה בין הצדדים ולתת להסכם תוקף של פסק דין.

לאישור עשויה להיות חשיבות נוספת מבחינה ראייתית ומשפטית, בין היתר כאשר בעתיד עולה טענה ביחס לעצם ההסכמה, או להבנת משמעות ההסכם שכן מדובר בהסכם שמקבל תוקף של פסק דין מחייב על ידי בית המשפט.

האם הסכם חיים משותפים מחליף צוואה?

לא וזו נקודה חשובה במיוחד.

הסכם חיים משותפים וצוואה מטפלים בשאלות שונות.

הסכם החיים המשותפים קובע, בין היתר איזה רכוש שייך לכל אחד מבני הזוג במהלך חייהם. צוואה קובעת למי יעבור רכושו של אדם לאחר פטירתו.

אי אפשר להסתפק בהוראה בהסכם שלפיה "לאחר מותי הדירה תעבור לילדיי" ולראות בה תחליף לצוואה. הוראות בדבר מה שייעשה ברכוש לאחר המוות כפופות לדיני הירושה ולכן יש לדאוג במקביל לעריכת צוואה.

הנושא משמעותי במיוחד אצל ידועים בציבור. סעיף 55 לחוק הירושה עשוי, בהתקיים תנאיו, להקנות לבן, או לבת זוג ידועים בציבור זכויות ירושה בדומה לבן זוג נשוי, כאשר אין הוראה אחרת בצוואה.

לכן, כאשר המטרה היא גם הפרדה רכושית וגם תכנון מה יקרה לאחר פטירה-לדוגמה בפרק ב' כאשר לכל צד ילדים משלו, בדרך כלל צריך לבחון הסכם חיים משותפים לצד צוואה מתאימה, כך ששני המסמכים לא יסתרו זה את זה. כמו כן הסכם חיים משותפים לא מחליף עריכת ייפוי כוח מתמשך.

האם הסכם חיים משותפים מוכיח שאנחנו ידועים בציבור?

לא בהכרח לכל מטרה.

המעמד של ידועים בציבור עשוי להיות רלוונטי בהקשרים שונים: רכוש, ירושה, ביטוח לאומי וזכויות נוספות והבחינה נעשית בהתאם לדין החל ולנסיבות.

גם המוסד לביטוח לאומי בוחן את מערכת היחסים והמשק המשותף ויכול לדרוש מסמכים וראיות שונות. הסכם ממון, או חיים משותפים הוא אחד המסמכים שעשויים להיות רלוונטיים לבחינה, אך הוא אינו בהכרח מכריע לבדו את המעמד בכל הקשר משפטי.

לכן חשוב להבחין בין הסדרת היחסים הרכושיים בהסכם לבין השאלה האם בני הזוג יוכרו כידועים בציבור לצורך זכות מסוימת.

מה חשוב לקבוע במקרה של פרידה?

הסכם טוב צריך להסדיר גם את הדרך שבה מסיימים את מערכת היחסים הכלכלית.

אפשר ורצוי להתייחס בהסכם למועד שממנו תיחשב הפרידה, לחשבונות משותפים, להתחייבויות כלפי צדדים שלישיים, לדירת המגורים, למועד פינוי הנכס, לחלוקת מיטלטלין ולהתחשבנות כספית.

אם קיימת דירה משותפת, אפשר לקבוע מנגנון שיאפשר לאחד הצדדים לרכוש את חלקו של האחר, כיצד ייקבע השווי ומה יקרה אם אף אחד מהם אינו מעוניין, או אינו מסוגל לרכוש את חלקו של האחר.

דווקא כשהיחסים טובים קל יותר להסכים על מנגנון הוגן. בעת פרידה, כאשר כל החלטה כבר מושפעת מהמחלוקת בין הצדדים, קשה הרבה יותר לבנות אותו.

מאילו טעויות כדאי להימנע?

אחת הטעויות היא להשתמש בהסכם כללי שהורד מהאינטרנט ואינו מתייחס לרכוש הספציפי של בני הזוג.

טעות נוספת היא להסתפק ברשימת הנכסים הקיימים ולא לחשוב מה יקרה בעוד חמש, או עשר שנים. ולא להתייחס לנכסים שירכשו במהלך החיים המשותפים.

חשוב גם להימנע מסתירה בין הסכם החיים המשותפים לבין צוואה, הסכם רכישת דירה, רישום בטאבו, או הסכמים אחרים.

מניסיון בטיפול בהסכמים ובמחלוקות רכושיות, פעמים רבות הבעיה אינה נובעת ממה שנכתב בהסכם אלא דווקא ממה שלא נכתב בו: מי משלם את המשכנתה, מה דינם של כספי שיפוץ, כיצד מתייחסים לעליית ערך של עסק ומה קורה לכספים שהורה של אחד מבני הזוג העביר לצורך רכישת הדירה.

אלו שאלות שכדאי להעלות בזמן עריכת ההסכם ולא לאחר שהקשר הסתיים.

מה כדאי לבדוק לפני חתימה על הסכם חיים משותפים?

לפני החתימה כדאי למפות את כל הנכסים וההתחייבויות של שני הצדדים בישראל ומחצה לה: דירות, חשבונות, חסכונות, הלוואות, מטבעות דיגיטליים משכנתאות, חברות, זכויות עסקיות והשקעות.

לאחר מכן כדאי להחליט מה נפרד, מה משותף ומה יהיה דינם של נכסים עתידיים.

אם קיימת דירה, צריך להתייחס במפורש למגורים, למשכנתה ולהשקעות בנכס. אם קיימים ילדים מקשרים קודמים או רצון לקבוע מה יקרה במקרה של פטירה, כדאי לבחון במקביל גם עריכת צוואה.

לסיכום

הסכם חיים משותפים אינו נועד רק לקבוע "מה יקרה אם ניפרד". מטרתו ליצור ודאות כבר במהלך החיים המשותפים ולמנוע מצב שבו שנים של התנהלות כלכלית הופכות לאחר הפרידה למחלוקת בשאלה מה הייתה כוונת הצדדים.

ככל שקיימים דירה, עסק, הון משמעותי, ילדים מקשרים קודמים, או פערים בהשקעות של בני הזוג, כך חשוב יותר שההסכם יהיה מותאם למערכת היחסים הספציפית ולא יסתפק בנוסח כללי.

משרד עורכי דין לירן קולצינסקי עוסק בעריכת הסכמי חיים משותפים והסכמים המסדירים את היחסים הרכושיים בין בני זוג. בחינה מוקדמת של הנכסים, מקורות המימון והתכנון העתידי מאפשרת לנסח הסכם שמבהיר את רצון הצדדים ומצמצם ככל האפשר מחלוקות משפטיות בהמשך.